#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. 'תנא (באחד בתשרי ר&quot;ה) לירקות ולמעשרות' מאי לירקות ומעשרות? <p dir=""rtl"">למה תנא דידן לא הביא אלא ירקות? </p><p dir=""rtl"">למה שנו לשון רבים מעשרות וירקות?</p>"	"מעשרות נפק&quot;מ לקבוע את שנת המעשר וכן שלא לעשר מהחדש על הישן. ירקות הינו למעשר ירק ונכתבו שניהם חד למעשר ירק דרבנן וחד למעשר דאורייתא, ופתח בדרבנן דחביבא ליה.<p dir=""rtl"">תנא דידן שנה רק ירק דרבנן וכל שכן לדאורייתא.</p><p dir=""rtl"">תני 'מעשרות' שאם היה שונה 'מעשר' היה משמע אף מעשר בהמה. </p><p dir=""rtl"">תני 'ירקות' שיש ב' ממיני ירקות כדתנן ירק הנאגד משיאגד ושאינו נאגד משימלא את הכלי.</p>"	ראש השנה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: 1 מנין שבשנה השלישית והששית שנת מעשר עני אין מעשר שני? <p dir=""rtl"">ומנין שיש מעשר ראשון (2)?</p>"	"שאין מעש&quot;ש יליפנן מדכתיב &quot;כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר&quot; שנה שאין בה אלא מעשר אחד.<p dir=""rtl"">מעשר ראשון אינו בטל - לראב&quot;י וכן נקט ריב&quot;ל מדהוקש לנחלה &quot;ואל הלוים תדבר וגו' את אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם&quot; מה נחלה אין לו הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק. ר' יהודה דורש &quot;ובא הלוי&quot; כל זמן שבא תן לו.</p>"	ראש השנה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 מתי ר&quot;ה לנדרים ומדוע ולענין מה נאמר?	"איתא בברייתא באחד בתשרי, שבנדרים הלוך אחר לשון בנ&quot;א.<p dir=""rtl"">המודר הנאה מחברו לשנה זו אם עומד יום קודם ר&quot;ה אינו אסור אלא עד ר&quot;ה ואפ' למ&quot;ד (ר&quot;א) שיום אחד בשנה אינו חשוב שנה כאן רק צעוריה נפשיה קיבל עליו והרי כבר הצטער.</p>"	ראש השנה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: יג. מנין שהולכים בתבואה אחר שליש, ותבואה שגדלה שליש קודם ר&quot;ה דינה כשנה הקודמת?	"כתיב &quot;מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות&quot; אף שסוכות הוא כבר בשמינית קרי לה שנת השמיטה לומר לך שמה שהביא שליש קודם ר&quot;ה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית.<p dir=""rtl"">המקור שהולכים אחר שליש דכתיב &quot;ועשת את התבואה לשלש השנים&quot; מיותר שהרי כתיב &quot;וזרעתם את השנה השמינית וגו'&quot; לכן נדרש לשליש (נעשית תבואה בשליש בישולה). </p><p dir=""rtl"">[בהו&quot;א רצו ללמוד מדכתיב &quot;וחג האסיף בצאת השנה&quot; מיותר, אלא אסיף הינו קציר וקים להו לרבנן שמה שנקצר בסוכות הביא שליש קודם ר&quot;ה וקרי ליה בצאת השנה, הקשה על זה ר' חנינא שאין הקרא מיותר שנצרך שאין כשר לסיכוך אלא פסולת גורן ויקב, ממילא אין לדרשו על קצירה.]</p>"	ראש השנה יב:		
